גזר דין בתיק ת"פ 9577-08

הנאשם הודה והורשע במספר תיקים רב, למעשה - כלל תיקיו, כ - 16 תיקי משטרה, למעט תיק אחד, שהתביעה מסרבת לצרפו:

עניינו של תיק זה בהברחת סם לבין כותלי הכלא, לאחר שבמסגרת ההליך שבפני התאפשר לנאשם לצאת לבדיקה לקראת כניסתו לקהילה טיפולית,  והוא ניצל הזדמנות זו כדי להחדיר את הסם לכלא. להדגיש, כי אין מחלוקת כי מעשה זה אכן בוצע.

לחובת הנאשם עבר פלילי מכביד מאוד, שעיקרו עבירות רכוש, סמים וגם עבירות אלימות. כך למשל, תחילת הקריירה הפלילית של הנאשם בעבירת מין חמורה אותה ביצע בשנת 1992, ובהמשך כללה קריירה זו עבירות רכוש שונות ולאחר התמכרות לסמים, גם עבירות על רקע זה.

לחובת הנאשם שני מאסרים על תנאי, אשר התביעה דורשת להפעילם במצטבר, ואילו ההגנה, מטבע הדברים, תבקש לחפוף אותם:

הראשון שבהם, הוטל בשנת 2005 בגין עבירות סמים, אלימות, רכוש ועוד, כאשר באותה עת התרשם כב' השופט יצחק כי הנאשם אולי עלה על דרך המלך וסוף דבר גזר עליו עונש מתון ביחס של מאסר בפועל ו- 10 חודשי מאסר על תנאי, שהפעלתם מתבקשת עתה.

השני שבהם, הוטל בשנת 2009, בגין  מעשה חמור שבו חצה הנאשם את הגבול מעבירות רכוש לעבירות הכוללות אלמנט של אלימות - חטיפת תיק מהמתלוננת, בריחה ומעצר לאחר מרדף. בתיק זה נאסר הנאשם למשך 16 חודשים והוטל עליו מאסר בן 16 חודשים שהפעלתו מתבקשת עתה.

שירות המבחן בתסקיריו שהגיש מציין תמונה עגומה למדי של הנאשם שעיקרה בעיית התמכרותו לסמים, אולם עלי לציין כי עיון מעמיק בגליון ההרשעות הקודמות שלו מעלה נטיה לעבריינות בגיל צעיר מאוד, טרם שיש סימנים למעורבות בסמים. כך או אחרת, אין ספק כי התמכרות הנאשם לסם גורמת לחזרתיות בעבירות אותן  הוא מבצע, כמו גם  - למרבה הצער - להעדר סיכוי של ממש בשלב זה להביא לעצירת הגל העברייני של הנאשם.

בתיקים שבפני מואשם הנאשם במגוון רב של עבירות גניבה, שחלקן בסכומים פעוטים יחסית של 500 ש"ח, וחלקן בסכומים ניכרים יותר של אלפי שקלים.

עוד הורשע הנאשם בהחזקת סכין, כאשר בעיני החזקת סכין בידיו של נרקומן עבריין הינה יצירת סיכון חמור ביותר.

עוד הורשע הנאשם בהחזקת סם, ענין הברור כמעט מאליו ושאין בו חומרה מיוחדת.

כללם של דברים מחייב אפוא מתן משקל מהותי לעקרונות ההלימה וההרתעה, אך במיוחד לעקרון המניעה: כל עוד נמצא הנאשם בין כותלי הכלא, הוא אינו מסכן את הציבור ורכושו, וכאשר יוצא הוא מבין כתלים אלו, מניה וביה, מהווה הוא סיכון חמור של ממש לציבור.

אם הנאשם אכן מבקש להיגמל, עליו לנסות ולהתחיל לפחות מהלך זה בין כותלי הכלא.

עקרון השיקום אינו יכול לשחק תפקיד של ממש בתיק זה, על אף רצונו המובע של הנאשם, וזאת לנוכח הכשלון החוזר ונשנה של הנאשם בשיקום עצמי, לרבות בהסתייעות בסוכנויות סיוע, ובפרט לנוכח המעשה החמור של ניצול ההזדמנות שניתנה לו, להחדרת סמים לכלא.

לפיכך, אין מנוס מגזירת עונש חמור על הנאשם ואני גוזר אפוא את העונשים הבאים:

א.         שנתיים מאסר בפועל, החל מיום מעצרו - 19.10.11.

ב.         אני מפעיל את המאסר המותנה שהוטל על הנאשם ב-ת.פ. [שלום תל אביב] 5184/03 מיום 2.1.05, בן עשרה חודשים.

ג.         אני מפעיל את המאסר המותנה שהוטל על הנאשם ב-ת.פ. 6322-08-09 מיום 1.11.09, בן 6 חודשים.

ד.         המאסרים כולם יופעלו ויוטלו בחפיפה חלקית, כך שסה"כ ירצה הנאשם עונש של שלוש שנות מאסר, מיום מעצרו הנ"ל.

ה.        מאסר על תנאי בן ששה חודשים למשך שנתיים מיום שחרורו, שלא יעבור עבירת רכוש, למעט עבירה של החזקת נכס חשוד כגנוב, עבירת אלימות, או עבירה של החזקת סכין או אגרופן שלא למטרה כשרה.